את דמיאן ג'וראדו אני לא זוכרת איך הכרתי. אולי דרך הבלוג עונג שבת ואולי סתם קניתי דיסק שלו. פעם כשהיו בתו השמיני כורסאות ואפשרות לשמוע דיסקים בסריקת ברקוד הייתי עושה את זה, קונה דיסקים שאני לא מכירה. בכל מקרה אני אוהבת אותו מאוד, את המלנכוליה, את הרכות, הוא נותן לי תחושה של בית בתוך המלודיה.
לכן, כשהתחילה להתפרסם השמועה שהוא בא לארץ, להופעה בבארבי לא היה לי ספק שאני הולכת. אז מה אם זה חודש קשוח ויש דברים לעשות, חשוב יותר לחיות את החיים.
בהחלט היה שווה, פעם ראשונה שראיתי שיש כיסאות בבארבי (כלומר שאפשר לעשות שם מופע ישיבה) ובאיזשהו מקום זו הייתה הופעה שהמיקום שלה היה פחות משנה. יכלתי להיות אני עצמי ולא להתייחס לקהל.
הוא הפתיע כשבשלב מסויים אחרי חמישה שישה שירים התחיל לדבר ולדבר ולא הפסיק לדבר. בכלל לא ידעתי שהוא יודע ככה להתקשקש עם קהל, הפתיע כמו הכיסאות.
והמוזיקה. אין על המוזיקה. פשוט תשמעו.
לכן, כשהתחילה להתפרסם השמועה שהוא בא לארץ, להופעה בבארבי לא היה לי ספק שאני הולכת. אז מה אם זה חודש קשוח ויש דברים לעשות, חשוב יותר לחיות את החיים.
בהחלט היה שווה, פעם ראשונה שראיתי שיש כיסאות בבארבי (כלומר שאפשר לעשות שם מופע ישיבה) ובאיזשהו מקום זו הייתה הופעה שהמיקום שלה היה פחות משנה. יכלתי להיות אני עצמי ולא להתייחס לקהל.
הוא הפתיע כשבשלב מסויים אחרי חמישה שישה שירים התחיל לדבר ולדבר ולא הפסיק לדבר. בכלל לא ידעתי שהוא יודע ככה להתקשקש עם קהל, הפתיע כמו הכיסאות.
 |
| כמה תמונות שהצלחתי לחלץ.. דמיאן מנגן, דמיאן וג'וש הגיטריסט המלווה מוארים מעט באולם החשוך והגדול, והמראה מן המרפסת של הבארבי |
והמוזיקה. אין על המוזיקה. פשוט תשמעו.
בחרתי שיר אחד, שרירותי לגמרי, שיר שאני מכירה. יצאתי מההופעה וחשבתי על זה שאף פעם לא ממש הקשבתי למלים שלו. אחרי שהופתעתי שיש לו סתם מלים פשוטות בפה (הוא אמר בשלב מסוים שכרגע הוא נמצא הכי רחוק שהוא אי פעם היה מהבית שלו, וזה היה מקסים), ממש בא לי לדעת מהם המלים בשירים הכל כך מרגשים שלו.
