הופתעתי שאף פעם לא כתבתי על הThe Piano Guys, כנרת סיפרה לי עליהם לדעתי (האחות שרצתה שאעשה אפשרות להרשם, נדמה לי שאפילו היא לא משתמשת בזה..) ואם אני זוכרת נכון הדבר הראשון שראיתי זה הביצוע שלהם לFrozen. מוצלח ביותר אין צורך לציין כי המשכתי וראיתי עוד ועוד ועוד. יוטיוב הוביל אותי מהם ל lindsey stirling שהיא לא פחות מאגדית באזניי ובעיניי ועליה דווקא כן כתבתי מתישהו.
אף פעם לא שמעתי אותו. הם פוריים כל כך שאי אפשר אף פעם להגיע להכל. קראתי טיפה (כי באמת יש לי מחקר על הראש, אז לא התעמקתי), וזה היה שיר שהם לקחו מחומרים מקוריים של אחד מהם ורקחו אותו בפחות מ48 שעות היישר לאלבום. משהו שקשור לשר הטבעות. מאז זה פה בלופ.
בכל מקרה מה שהם עושים זה בעיקר קאברים, שזה משהו במוזיקה שעברתי תהליך דיי רציני לגביו, פעם ממש זלזלתי ולא אהבתי קאברים והיום אני חושבת שזה מדהים. האפשרות הזו לקחת משהו שהוא כביכול חד פעמי, ותוצר של קונטקסט וסיטואציה מאוד מסויימים, להוציא אותו מהקשרו ולתת לו מקום חדש בעולם. כמו שיר מקורי - כשזה טוב אז זה נהדר, כשזה לא אז זה פשוט לא. יש שירים שקיבלו הזדמנות חדשה לגמרי מבחינתי ויש כאלו שלא צלחו את השינוי.
אחד גאוני.
יש קאבריסטיים כמו ג'וני קאש שפשוט ניכסו לעצמם את כל השירים, כל שיר שהוא שר מבחינתי הוא "שלו", ויש כאלו שעשו את זה ביותר צניעות וחן והשאירו סימנים למקור. אין לי דוגמאות כרגע. אבל יש.
מה שהצמד המופלא הזה וכל הסובבים אותם (לפחות מבחינת בניית הקליפים והעברת הציוד - יש סרטון אחד שהם שמים פסנתר כנף על איזה צוק) זה ממש כך, לקחת שיר, לפעמים שניים, קטע מוזיקלי אולי נכון יותר לומר, ולרקוח משהו חדש. וכך הם מקוטלגים אצלי, קליפים שתמיד מפריעים, כי גם כששמתי אותם עכשיו ברקע היו קליפים שהייתי חייבת לראות. למעשה מה ש"הפריע" לי עכשיו דווקא היה קטע מקורי, הקטע הזה:
אף פעם לא שמעתי אותו. הם פוריים כל כך שאי אפשר אף פעם להגיע להכל. קראתי טיפה (כי באמת יש לי מחקר על הראש, אז לא התעמקתי), וזה היה שיר שהם לקחו מחומרים מקוריים של אחד מהם ורקחו אותו בפחות מ48 שעות היישר לאלבום. משהו שקשור לשר הטבעות. מאז זה פה בלופ.
