סיפור על אהבה וחושך

הייתי עכשיו בסרט והוא נפלא לטעמי.
ממה שהבנתי בשיח שהיה אחרי הסרט הביקורות בישראל
קטלו אותו אף טרם צפיה בשל הבימאית - נטלי פורטמן.

הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים בחיי (אחרי סרטי ג'ין אוסטין) הוא לאון.
סרט מושלם.
עם המשחק הכל כל נוגע ללב של פורטמן כילדה. 
עם המשחק הכל כך טעון של ז'ן רנו המדהים.
סרט שחיבר בתוכו כל כך הרבה דברים מושלמים יחד.
וכמובן, עם השיר הכי יפה בעולם.

במלחמת הכוכבים כבר הייתי שבויה אבל שוב, הצלחה מסחררת.

וכן הלאה. 

אולי בגלל שהיא קרובה אלי בגיל, אולי בגלל מאה סיבות אחרות,

כל תפקיד שהיא עושה מסומן אצלי כסימן דרך בתקופת חיים. 

ועכשיו כשהיא בחרה לביים את אחד הספרים הטובים שקראתי. 

אני מפרגנת. 

ומצדיעה לבחירה שלה להתחיל כך לקריירת בימוי מוצלחת!