תרצה אתר. אני מכירה אותה מהשירים, מאליפלט, מהפזמונים שלא תמיד אני יודעת לשייך אליה.
לא גדלתי על האריה שאהב תות, תוצאה של חינוך ישראלי-אנגלוסקסי שכלל בעיקר ספרות אנגלית, סיפורים בקלטת של אלכס אנסקי וקלטות של מוזיקה קלאסית מוקלטת מקול המוזיקה לפני השינה.
הגעתי אליה יותר מאוחר, היישר דרך השירה. כי את עיר הירח אני קניתי לעצמי, הרבה אחרי התיכון, והרבה אחרי שסיפחתי את כוכבים בחוץ מהספריה של ההורים. וגם אחרי שקניתי לעצמי את המבחר של אלתרמן. כך שקראתי אותה לפי הסדר הכרונולוגי, כלומר, מתוך הבסיס של שירתו של אביה.
ספר לבן, עם עיטור עדין, עם פוטנציאל להתפרץ, כמוהו כמוה. עם השיר הנפלא על האופק, ועל מה שנמצא מערבה מכאן, ושפה שעשתה לי סדר בתוך כל השירה הגברית שמסביב. במלים שלה מצאתי את עצמי, גם כשלא הבנתי כלום.
בסרט הם מדברים בסוף על "בלדה לאשה" וששי קשת מספר על הצמרמורת של לשיר את השיר אחרי המוות הטרגי שלה. אז חיפשתי ומצאתי את הביצוע שלו. המוכר ביותר הוא של נורית גלרון, ועבור הסרט אסף אמדורסקי ביצע את השיר.
וזה המקורי, מההצגה:
לא גדלתי על האריה שאהב תות, תוצאה של חינוך ישראלי-אנגלוסקסי שכלל בעיקר ספרות אנגלית, סיפורים בקלטת של אלכס אנסקי וקלטות של מוזיקה קלאסית מוקלטת מקול המוזיקה לפני השינה.
הגעתי אליה יותר מאוחר, היישר דרך השירה. כי את עיר הירח אני קניתי לעצמי, הרבה אחרי התיכון, והרבה אחרי שסיפחתי את כוכבים בחוץ מהספריה של ההורים. וגם אחרי שקניתי לעצמי את המבחר של אלתרמן. כך שקראתי אותה לפי הסדר הכרונולוגי, כלומר, מתוך הבסיס של שירתו של אביה.
ספר לבן, עם עיטור עדין, עם פוטנציאל להתפרץ, כמוהו כמוה. עם השיר הנפלא על האופק, ועל מה שנמצא מערבה מכאן, ושפה שעשתה לי סדר בתוך כל השירה הגברית שמסביב. במלים שלה מצאתי את עצמי, גם כשלא הבנתי כלום.
בסרט הם מדברים בסוף על "בלדה לאשה" וששי קשת מספר על הצמרמורת של לשיר את השיר אחרי המוות הטרגי שלה. אז חיפשתי ומצאתי את הביצוע שלו. המוכר ביותר הוא של נורית גלרון, ועבור הסרט אסף אמדורסקי ביצע את השיר.
וזה המקורי, מההצגה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה