הזמנה להרגע

כשנסעתי בקיץ לארה"ב הייתי בעיצומה של תקופה מאוד לחוצה בחיי. הייתי לפני בחינה, ותוך כדי הדרכה של סטודנטיות, ובעיצומו של תרגום דיי גדול. התוכנית הייתה לפי זה, לנצל את הטיסה לעבודה עם המחשב. טעות! המקום היחיד שאני עובדת בו טוב הוא רכבת, לא מטוס. כשיש שמיים מתחתיי אני לא מסוגלת לכלום חוץ מלצפות בכל הסרטים והסדרות ולגלות שבמוזיקת "עולם" יש אלבום של עידן רייכל. 

מעבר לכל זה, המתאם שאיתו התכוונתי להשתמש לא עבד בהית'רו, שם החלפתי טיסה. לאחר שניסיתי כמה שקעים ניגש אלי איש אסיאתי והראה לי שיש לו בדיוק את אותו המתאם, ושהחלק האירופאי לא נכנס לשקעים. את שלי קניתי במחנה יהודה, אבל אני מניחה ששני המתאמים הגיעו מאותו המקור.. 

בכל מקרה, היה מאוד משעמם בשלב מסויים בהית'רו אז נכנסתי לחנות ספרים וחיפשתי ספרים שינעימו את הזמן (לפני עוד 9 שעות טיסה) ולא יטריפו את דעתי. מצאתי שם שני ספרים מגניבים. אחד על יצירתיות. והשני לצביעה: 

כותרת הספר

כל זאת, טרם חוברות הצביעה למבוגרים היו כה פופולאריות. הטעות היחידה שלי בבחירה הייתה שהיו לי רק עטים. כחולים. שיעמום המחץ. כך שבטיסת ההלוך בעיקר שירבטתי וקראתי את הספר על היצירתיות. כשהגעתי לארה"ב כמובן שהלכתי בשלב מסוים למומה, ושם קניתי לי קופסה של צבעי עיפרון. 

צבעי עיפרון מה MoMa

בהתחלה צבעתי את הדף הראשון שבחרתי וכל פעם הוספתי בו חלק. לאחרונה שיעמם אותי אז אני סתם פותחת דף שבא לי ומתחילה לצבוע. זה ממש כייף ונותן הזדמנות לחשוב לעומק, ולא לחשוב, ולעשות כל מיני דברים במחשבה, נגיד לסדר אותה כמו שמקפלים כביסה. 

הדף שנתקעתי עליו 

צביעה רנדומלית

הרבה יותר מרגיע ומפחית את המקום הזה של ההספק. כי כשאני עושה קצת בכל מקום ברור שלא אסיים אף פעם. וכך גם כל דף שמח קצת. 

עוד מילה לגבי דברים מחו"ל. אחד הדברים הכייפים בלסוע לחו"ל זה לחזור עם דברים חדשים ומיוחדים. תכלס הספרים האלו היו בסתם חנות ספרים, רשת, לא משהו מעניין. אבל בכל זאת, הם באנגלית, קניתי אותם בדיוטי פרי ויש בהם משהו קצת אחר. אפילו ברמת הציורים, אלו ציורים שונים ממה שמוכרים היום בכל yellow. לא נראה לי שבקרוב תהיה לי אפשרות לגיחה חוץ ישראלית אבל עוד יש לי מספיק חומר של מגניבות מהפעם הקודמת בינתיים. וכשחסר לי אני נרגעת בצביעה.