לפני כמה ימים קיבלתי המלצה על זמר בשם משה בן יוחנה. אני מאוד אוהבת לקבל המלצות, פותח את הראש, אז נכנסתי ליוטיוב ומצאתי שיר שלו, ושמעתי עוד שיר ואז הגעתי לשיר הזה ושם נתקעתי:
בשבוע האחרון אני שוב ושוב חוזרת אליו. ולו רק בגלל החיבור המקסים בינו לבין אשכול נבו אבל לא רק. תוך כדי גם קלטתי שזה שיר מתוך הספר האהוב עליי (לא יכולה להגיד ביותר כי יש יותר מדי כאלו) ארבעה בתים וגעגוע. קראתי אותו לראשונה בזמן הזה שנקרא "מזמן". יש לי כמובן עותק ומפעם לפעם אני חוזרת לדמויות של עמיר ונועה וכל השאר. לפעמים אני עמיר ולפעמים אני נועה. תמיד משהו מתחבר.
באחת ההאזנות/צפיות שלי בשיר קלטתי שככה בדיוק תפסתי את דוד בצרי, החבר של עמיר שללהקה שלו קוראים ליקריץ. בונוס שכזה. השיר הנפלא הזה, שבטח קראתי אותו ברפרוף בספר (יש בספר כמה וכמה שירים של ליקריץ כביכול) כל כך נוגע בפשטות המוזיקלית שלו בלב הספר הכל כך טעון ומלא הזה שרק מחפש שקט והרמוניה לנצח בעולם שיש בה כל כך הרבה רגעים כאוטים.
והקטעים שנבו מקריא, התיאורים הכל כך פנימיים של הדמויות שמגיעים ברשימות שכאלו. קסם. זה מתוארך ללפני 5 שנים, אבל הוטחתי לרגע (ואח"כ שוב ושוב) איזה 15 שנה לאחור..
בשבוע האחרון אני שוב ושוב חוזרת אליו. ולו רק בגלל החיבור המקסים בינו לבין אשכול נבו אבל לא רק. תוך כדי גם קלטתי שזה שיר מתוך הספר האהוב עליי (לא יכולה להגיד ביותר כי יש יותר מדי כאלו) ארבעה בתים וגעגוע. קראתי אותו לראשונה בזמן הזה שנקרא "מזמן". יש לי כמובן עותק ומפעם לפעם אני חוזרת לדמויות של עמיר ונועה וכל השאר. לפעמים אני עמיר ולפעמים אני נועה. תמיד משהו מתחבר.
באחת ההאזנות/צפיות שלי בשיר קלטתי שככה בדיוק תפסתי את דוד בצרי, החבר של עמיר שללהקה שלו קוראים ליקריץ. בונוס שכזה. השיר הנפלא הזה, שבטח קראתי אותו ברפרוף בספר (יש בספר כמה וכמה שירים של ליקריץ כביכול) כל כך נוגע בפשטות המוזיקלית שלו בלב הספר הכל כך טעון ומלא הזה שרק מחפש שקט והרמוניה לנצח בעולם שיש בה כל כך הרבה רגעים כאוטים.
והקטעים שנבו מקריא, התיאורים הכל כך פנימיים של הדמויות שמגיעים ברשימות שכאלו. קסם. זה מתוארך ללפני 5 שנים, אבל הוטחתי לרגע (ואח"כ שוב ושוב) איזה 15 שנה לאחור..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה